"לנצח אחי" מיזם חדש בגן יבנה בהובלת מתנדבי זיקה

"לנצח אחי" הערב הראשון מסוגו, שיזמה זיקה, בתמיכת המועצה ומתנ"ס גן יבנה, יביא השנה את סיפורו של רז פרומוביץ ז"ל, שנפל לפני 25 שנים בהיותו בן 19. הערב יתקיים ביום חמישי הבא (9.5), בשעה 19:30, בבית משפחת בוקר, רח' ההגנה 33 גן יבנה. להרשמה יש להיכנס לקישור הבא: https://bit.ly/49BtP0x

מתנדבי זיקה חקרו, ראיינו, שמעו, צילמו, בכו וצחקו יחד עם בני המשפחה והחברים, הם רצו להכירו הכי טוב שניתן, על מנת ליצור ערב שיוקדש כולו לרז וסיפור נפילתו.

כבר בשלב הראיונות הראשוני, הבהירו הוריו של רז, מירי וקלמן, כי הם לא רוצים ערב מלא בעצב ובבכי. הם רוצים, להמשיך ולזכור את בנם רז, דרך צחוק, עשיה וחיוך, כפי שנהגו מאז נפל.

ביתם של מירי וקלמן הפך למוקד עליה לרגל, עבור כולם. המשפחה כמובן, אולם גם חברי ילדות וחבריו לצוות, לא מפספסים אף אזכרה, ובכל שנה מגיעים כבעלי משפחות, ומעידים שמירי וקלמן הם סבא וסבתא נוספים לילדים שלהם.

"רז היה נער מאוד מיוחד, הוא ידע את משמעותו בחיים ומה הוא צריך לעשות בגיל מאוד מוקדם. הוא האמין שהוא צריך לעזור לאנשים, לשמח אנשים, תכונה מאוד מיוחד לגיל שבו היינו. היה ברז עומק, החשיבה שלו היתה מאוד עמוקה, על מי אני, מה אני בעולם ואיפה אני צריך להיות?" סיפר עליו רשף חבר ילדות.

רז ז"ל כתב המון, למגירה. לאחר מותו, נמצאו מחברותיו ובהן שיריו והגיגי נפש שכתב במהלך השנים, עד למותו. הוא מאוד אהב מוסיקה, ובפרט מוסיקה אלקטרונית וטרנס, אהב ללכת יחף ולהרגיש משוחרר.

בגיל מאוד צעיר כבר הבין מה ייעודו בחיים כשכתב, רק שנה לפני מותו, בהיותו בן 18:

"אני חושב שלמרות גילי הצעיר (18) הגעתי להכרה בייעודי האמיתי. אולי זה חלק מהאירועים המטעים, אבל אני חושב שבאמת מצאתי את הייעוד. אולי זה יישמע יהיר, אבל אני חושב שייעודי הוא לשמח אנשים, לגרום להם אושר בדרכים שונות... אני שמח על ייעודי ואני גאה להגיד ללא פחד שמצאתי את ההדרכה, את עצמי ואת נתיב חיי. כיצד אדם יודע אם משימתו עלי אדמות הושלמה? אם הוא חי - סימן שלא."

על רז פרומיביץ ז"ל מתוך אתר יזכור:

בתחילת כיתה י"ב החליט רז להיות לוחם בחטיבת 'גולני'. למרות ניסיונות השכנוע בדבר המאמץ הפיזי הכרוך בשירות ב'גולני', שעלול להיות קשה עבורו, הוא עמד על דעתו בעקשנות.

בחודש נובמבר 1997 התגייס רז לחטיבת 'גולני' והוצב בפלוגת הקשר. הטירונות והאימון המתקדם היו קשים, הוא סבל משברי-מאמץ מכאיבים מאוד, אך לא התלונן. תמיד היה על פניו חיוך גדול, וכשהתעניינו בשלומו היתה התשובה "הכל סבבה". רז יועד לצאת לקורס מ"כים ולהמשיך לקורס קצינים. חלומו היה להיות מ"פ ב'גולני'.

ביום כ"ח בחשוון תשנ"ט (16.11.1998) בשעה 10:45 בבוקר נפצע רז אנושות בהתפוצצות מטען צד במוצב תל-קבעה בלבנון. הוא הובהל לבית-החולים רמב"ם ומת מפצעיו בשעה 17:35 באותו יום. איבריו נתרמו להשתלה, להצלת חיי אחרים.

בן תשע-עשרה היה רז בנופלו. הותיר אחריו הורים, אחות - דקלה, ששירתה אף היא ב''גולני'' ואח צעיר - עודד. אחרי נפילתו הועלה רז לדרגת סמל.

מספרת לגן יבנה נט על המיזם ירדנה אוקמן, יו"ר זיקה, ס. ראש מועצת גן יבנה ומחזיקת תיק החינוך: "השנה זיקה עושה פיילוט חדש ערב שנקרא לנצח אחי בסגנון של זיכרון בסלון לזכר השואה. חשבנו שחשוב שנכיר את הנופלים של גן יבנה, ובחרנו ברז פרומוביץ זכרונו לברכה."

"לא חשבנו כמה קשה יהיה לנו..... " הוסיפה. "ראיינו את כל האנשים שליוו אותו בחייו וגילינו כמה עצב וכאב סובב אותם על אף שהם קמים בבוקר בחיוך. גילינו כמה כאב סוחבים איתם הלוחמים שהיו לצידו. אחד מהם לא ישן בלילה כבר 26 שנים ואחד הלום קרב שהמלחמה עכשיו החזירה אותו אחורה. והרבה הרבה חשבנו כמה חדשים כמוהם יש כעת וזה כאב... מזמינים אתכם להכיר את רז, את משפחתו וחבריו שמעוררים בנו השראה."